<h1>תשובות הגאונים — שערי תשובה סי' קע"א</h1>
<h2>דף סד.</h2>
וששאלתם. הלכתא (ס"ד ע"א) היתה למידה להיות רואה יום עשרים ושינתה ליום שלשים, זה וזה אסורין. והכין גמרא, הגיע יום עשרים ולא ראתה, מותרת לשמש עד יום שלשים וחוששת ליום שלשים. הגיע יום עשרים וראתה, הותר יום של שלשים ונאסר יום עשרים, שאורח בא בזמנו.
<h2>דף סו:</h2>
היכא דסכיר נהרא ולא הוה ביה פירצי דשפכי מייא להדדי, לא סלקא לה לאיתתא טבילה בגויה. והיכא דלא נפישי מיא למירמא בה איתתא כולה קומתא, (מינגדרא) [מיגנדרא] כביניתא ושפיר דמי.
